מור נ' רומיס 2007 בע"מ

פסק דין

בפניי תביעה של לקוחה נגד ספק, בה היא טוענת כי הספק סירב החזיר לה הפרש

מחיר, במעמד הקניה, הצגת המחיר במטבע חוץ במקום בשקלים,ואי הצגת מחיר על גבי

המוצרים.

למעשה אין מחלוקת על העובדות: ביום 21.3.13 רכשה התובעת זוג עגילים מהנתבעת אשר על תג המחיר הופיע המחיר 2 יורו. המחיר בשקלים כלל לא הופיע על תג המחיר. התובעת ביקשה לשלם הסכום המופיע על גבי העגילים קרי,2 יורו אולם המוכרת חייבה אותה ע"פ המחיר שהופיע במחשב ע"ס 14.90 ₪ על אף כי על גבי כל העגילים הופיע תג מחיר של 2 יורו.

ביום 25.3.13 שבה התובעת לחנות הנתבעת והבחינה כי הורידו את תגי המחיר מהעגילים אולם לא שמו במקומם תגי מחיר חדשים בשקלים, התובעת יידעה את מוכרת הנתבעת כי מדובר בהפרת חוק ואף יצרה קשר עם נציגת הנתבעת ויידעה אותה בדבר, אולם גם כשהגיעה התובעת ביום 8.4.13 נדהמה היא לגלות כי טרם טרחו לשים מחירים על העגילים.

לטענת הנתבעת כל המוצרים הנמכרים בישראל מגיעים כשהם מסומנים בשפה העברית, מתומחרים בשקלים ונמכרים על פי כל דין. בטרם מכירה נבדקים המוצרים על ידי המוכרנים לוודא כי התמחור בשקלים.לטענת הנתבעת מדובר בטעות אנוש.

יתרה מכך טוענת הנתבעת כי הנזק שנגרם לתובעת הינו בסך של 5.30 ₪ וכי נציגה מטעם הנתבעת הציעה לתובעת לאחר דין ודברים עימה לתת לה הטובין בחינם ,אולם התובעת סירבה.

אי לכך,החליטה הנתבעת לפנים משורת הדין ומטעמי שמירה על חווית השירות,החליטה הנתבעת העניק לתובעת פיצוי כספי בסך של 250 ₪ בשוברי זיכוי, דא עקא,שהתובעת סירבה להצעה זו.

סעיף 17ב של חוק הגנת הצרכן, התשמ"א- 1981, קובע כי המחיר הקובע למוצר הוא המחיר

כפי שמוצג במדף ולא בקופה.

אני סבור שמשהוצג המחיר והתובעת ביקשה לרכוש המוצר במחיר שהוצג, היה על הנתבעת למכור לה את המוצר שביקשה במחיר הנקוב על תג המחיר. מובן שלאחר ביצוע המכירה אין שום מניעה שהנתבעת תסיר את תג המחיר , ותשים תג מחיר חדש עם מחיר מתוקן. הנתבעת אומנם הורידה את תגי המחיר ביורו אולם אין היא שמה במקומם תגי מחיר חדשים בשקלים.

חשוב לציין כי להוספת מחיר במטבע זר פוטנציאל מטעה במיוחד, שכן המחירים ביורו ו/או בדולר של ארה"ב, נמוכים בהרבה מהמחיר בשקלים חדשים.

חוק הגנת הצרכן כשמו כן הוא מטרתו להגן על הצרכן. בין השאר, על ידי הבטחה כי בעשותו עסקה יעמוד לרשותו מלוא המידע ההוגן והנאות. על פי מידע זה יוכל לכלכל צעדיו ולגבש החלטתו בדבר פעילותו הצרכנית בתנאי וודאות מלאים. ממטרה זו נגזרת חובת גילוי רחבה

כפי שנאמר ברע"א 8733/96 רוברט לנגברט נ' מדינת ישראל - מינהל, פ"ר נה(168,)1 בעמ' 174 :

"חוק הגנת הצרכן נמנה עם התחיקה המתערבת בחוזים שבין צדדים לא שווים, והמטילה על הצד החזק-הספק - חובת הוגנות מוגברת כלפי הצד החלש - הצרכן ... חוק הגנת הצרכן מבקש לאזן את חוסר השוויון שבין הצדדים ע"י הטלת חובת גילוי על הספקים ... זאת ועוד: גילוי מידע מטעה או אי גילוי פרטים רלוונטיים עשויים להטעות את הצרכנים ובכך לפגוע ברצונם החופשי...".

חובת גילוי כללית זו מטילה הוראות ואיסורים על העוסק כך שיחסי הכוחות יהיו הוגנים עד

כמה שניתן.

ס' 17 ב' לחוק מטיל על עוסק חובה כחלק מאותה חובת גילוי כללית להציג מחיר על כל מוצר.

"(א) עוסק המציע, המציג או המוכר טובין לצרכן יציג על גביהם או על גבי אריזתם את מחירם הכולל.